"דור המדבר":
מדוע סבבו ארבעים שנה במדבר?
נכתב ע"י:
אימא, למה היו צריכים להסתובב ארבעים
שנה במדבר, המסכנים? לא היה חם להם?
כל אימת שאמי מביטה בחומרי השינוי
והצמיחה בהם אנו עוסקים אנו נתקלים בתגובה
"הפוך בה והפוך בה...דכוליי בה".
לתוהים מה הכוונה (אל דאגה, גם אני לא
הבנתי) המשמעות – תתבונני בתורה ותמצאי כל הדרוש.
חרף וויכוחים מכאן ועד הודעה חדשה
בנושא (עם אבא לא דתי כלל ואם קרובה לדת, הדיון בנושא הוא עניין שבשגרה) הנה כמה
מפניני
א.שאלה:
מיהו דור המדבר? התשובה: אלו
תחשבו על
זה – מה למעשה מייצג דור המדבר?
דור סקפטי,
ציניקן, נודניק, מקטר: "למה העליתנו ממצריים להביא אותנו אל המקום הרע
הזה".
דור המדבר
מייצג למעשה כל מי שהוא עבד לעבר, נותן לעבר לנהל אותו –
-
לעבר,
האישי והקולקטיבי, עוצמות רבות – הוא השורשים שלנו, הוא מה שמעניק לנו את זהותנו
("דע מאין באת"), הוא אבן בניין בהתפתחות ה"אינטואיציה" שלנו
ומה לא.
- לעבר, לזיכרונות שלנו, גם מחירים – הוא מראה לנו מה יכולנו ומה לא יכולנו, הוא מונע מאתנו לפעמים לחלום, הוא ממחיש לנו את הכבלים כל רגע ורגע (השכונה ממנה הגענו, ההזדמנויות שהחמצנו או לא זכינו מעולם, החסכים שנחשפנו להם, האובדנים שחווינו…ומה לא).
אבל - את
העבר צריך לנהל – לקחת מדבשו ולהתנתק מעוקצו.
"דור
המדבר" הוא כ
ü דור המדבר הוא אנשים הרגילים היו להיות עבדים ולא בעלי חירות.
ü דור המדבר הוא אנשים אשר שכחו כמה חשוב לחלום - נטולי כל תקוות ואמונה בשינויים.
ü דור המדבר הוא אנשים שוויתרו – אנשים שאין בכוחם להפעיל כוח, מאמץ ולחימה בהרגל.
אסור לנו
לטעות – דור המדבר אינם אנשים אשר מתנגדים לשינוי!
התנגדות
לשינוי זוהי תגובה טבעית. אנו יודעים כי אנשים שונים במהירות ההסתגלות לשינוי.
לכל אדם
זמן עיבוד רגשי שונה לשינוי (למעונינים קיימת הרצאה נפרדת בנושא "אינטליגנציה
רגשית בתהליכי שינוי").
מכאן –
התנגדויות לשינוי הן ברכה המעידה על כך שאנשים מעבדים ומגיבים רגשית.
כך לדוגמא,
אחד הפרדוקסים הוא שדווקא "נביאי זעם
לעומת אלו,
"דור המדבר" הם אנשים המסרבים בכלל להיכנס ל"ריקוד השינוי":
הם תקועים בעברם ועברם תוקע אותם.
ומה גורלם,
תשאלו?
הם אינם
ראויים לעלות לארץ ולעמוד עם רוח איתנה וחזקה בפני כל העמים נגדם עומדים להילחם.
ב. שאלה:
מדוע סבבו ארבעים שנה במדבר?
מה פירוש
ארבעים שנה במדבר?
האם פירוש
הדבר שצריך לדאוג ש"בלתי מסתגלים לשינוי" ייכחדו?
נושא זה
רלוונטי מאד לארגונים המשקיעים רבות לסייע לעובדיהם להסתגל לשינויים.
השאלה היא –
כיצד להתמודד עם אנשים המסרבים להיפרד מן העבר?
נבין קודם
כל את נזקם של אלו – בכך שהם עבדים לעברם, הם מזכירים אותו שוב ושוב, בולמים כל
רעיונות, מדכאים כל חשיבה חדשה ובעיקר – גורמים לכל צעד בונה אמון בעתיד להיראות
מגוחך ובעל השפעה מזערית אם בכלל.
אם כן מה
נותר לעשות?
לתת להם
ארבעים שנה להסתובב במדבר – המנגנון אשר בשפה הארגונית אני מכנה אותו בשם ה
ה"מחק ארגוני" (Organizational Eraser):
לבנות
צעדים בוני אמון, ובו זמנית להשתמש בצעדים בוני האמון כמסננים את הבלתי מאמינים
ואז לצמצם את נזקם של השבויים לעבר, להכחיד את התקועים, להזיז, להוציא.
נכון. זה
נשמע אכזרי. אך הרי זה בדיוק המנגנון אשר הופעל עם דור המדבר:
ארבעים שנה
סובבו במדבר כדי שימותו כל הבלתי מתאימים.
שהרי יכול היה לקצר את הדרך ולהגיע ישר לארץ אבל
– היות וידע שזהו עם של עבדים, שאינו יודע להילחם והוא קטן אמונה בעצמו ובסובב
אותו – בפעם הראשונה בה ייתקלו בקושי אמיתי הם יראו תבוסתנות וירצו לשוב.
בלוקחו
אותם דרך המדבר, ביצע כל מיני צעדים בוני אמון בעתיד - רצה שיראו כי בכל זאת יש
ניסים ונפלאות, וניתן לעבור את כל תלאות הדרך ולשרוד.
-
אלו שסירבו
להאמין בעתיד, גם כאשר טופח הוא בפניהם, הלכו ונכחדו, עליהם ועל כל דורם נגזרה
הגזירה למות במדבר ולא לזכות לבוא לארץ ישראל;
-
והמאמינים
בעתיד – המלאים בטחון ורצון להיות עם חופשי בארצם – הם אלו אשר המשיכו ועשו את כל
מה שנדרש עד כדי למסור את נפשם להגיע לארץ זבת חלב ודבש זו.
ואם נסכם את לקחי דור המדבר –
תנו לעבר להפוך להיות עוצמה עבורכם
בעיצוב זהותכם וחישולכם, אך נסו להשיל את כבליו בבחירותיכם.
5 עצות התורה איך לסייע לדור המדבר
לפתח הסתגלות אישית לשינוי?
אילו טיפים מביאה לנו התורה לעידוד
תהליכי הסתגלות לשינוי לשיפור כושר התמודדות של
דור מדבר"?
ü
להוציא באביב
כי זו העונה הקלה ביותר הנוחה ביותר והמעבר לא יהיה חד אלא קל יותר .
והערה קטנה ובלתי קשורה - המילה "אביב" כוללת שתי הברות: "אב
מדוע זה כך? כי "אביב", חודש ניסן,
הוא "אב" לכל החודשים ("יב" החודשים) שיצאו מעבדות
לחירות.
מכאן נסיק – שינוי מודרג עם הצלחות קטנות
מסייע בהצלחת השינוי.
ü
למנות את
משה, כמוביל השינוי, התאפיין במורכבות אישית:
מחד, רך עם האנשים – כפי שפנה אל האלוקים: "מדוע הריעות לעם הזה?". האם
ללמוד ממשפט זה כי הוא יותר רחום וחנון מן האל? קרי, אהב את העם והראה מידה חיונית
בתהליכי שינוי – היא מידת החמלה.
מאידך, כשבא אליו העם בטענות אין ספור, אומר הוא: "וכי אני הריתי את העם
הזה". קרי – מבין את חשיבות הגבולות
ויודע לעצור את הסחטנות בתהליך השינוי.
מכאן נסיק- סוכני שיני נדרשים לקשיחות למשימה, בצד חמלה לתהליך הרגשי.
ü
"פתח צור ויזובו מים", "הלכו בציות נהר",
"פרש ענן למסך", "אש להעיר לילה", "שאל ויבא שלו",
"ולחם שמיים (המן) ישביעם".
כזכור, ניתנו לעם צעדים בוני אמון המדגימים נסים ונפלאות בכוחו של השינוי
ומקלים על קשיי ההסתגלות.
מכאן נסיק - מתן תמריצים לשינוי חיוני כדי לסייע לעבור את הקשיים בדרך.
ü
גיוון את טעמי
המן
לא רק נתן המן אלא אף הגדיל לעשות:
כל אחד קיבל המן בטעם
מדוע זה כך? אם ארבעים שנה היו צריכים לאכול אותו הדבר יש לשער כי היו מואסים בו
באיזה שלב (נושא זה לא תקף על שוקולד לגבינו – לקוראים הקפדנים) ומראים התנגדות.
מכאן נסיק – שעמום ושיגרה הם אויב לשינויים אלא אם כן נכניס ריגושים בשגרה ונתאים
את התמריצים לכל אדם בתהליך.
ü
ואחרון - לארגן
"מעמד מתן התורה"
טרם כניסתם לארץ קיבלו את התורה במעמד הר סיני. כאשר קיבלו את התורה הם
התחילו להבין כי הם עם ממש, בעל תורה משלהם, מנהיג וכעת הם ראויים לכבוש את הארץ.
מכאן נסיק – יש לעגן את השינוי העתידי בערכים וב"אישיות", לשלב את העתיד
בעבר.
והערה
אחרונה, קצת פסיכולוגית (עמכם הסליחה), לסיום גיליון החג –
חלקיכם ודאי יסכימו עמי כי
"דור המדבר" יכול להיות גם ייצוג לחלק אישיותי שלנו,
אם כך בואו נתחיל עם הטיפ הראשון – "צאו באביב": עת
טובה להתחלות חדשות.
שיהיה לנו חג